נשאר במשפחה

ביום שני בערב החלטתי לגבש קצת זמן איכות עם אבא שלי והזמנתי אותו לארוחה מסעדת בנחלה שבנהריה.

קודם כל משפחה
הופתענו מאוד לגלות שבנחלה היא באמת נחלה. נכנסו עם הרכב אל תוך מרחבי המשק, מסביבנו תאורה כפרית, עצי פרי (בעיקר פקאנים) ועצים שנראו כאילו פוסלו ביד אמן ממש. נכנסו למסעדה שנראתה כמו בית כפרי, נינוח, מרווח ומפנק, שעל קירותיו תלויות תמונות מבית משפחת פרידמן, הבעלים של המקום.

משפחת פרידמן נמצאת שם כבר שנים רבות, למעשה המשק התגלגל מסבם לאביהם, וכך הגיע לארבעת האחים שמנהלים בסינרגיה מדהימה את המקום. נראה שבשבילם המתנה הכי גדולה זה ה"להיות ביחד" שלהם, והם רק מחכים לשעות הלחץ בהם כל אחד מפקד על איזור אחר במסעדה.

המקום אפוף משפחתיות; זה מתחיל בשיתוף פעולה מצוין של האחים וממשיך בגן קסום בחוץ שמאובזר בכמות בלתי נדלית של צעצועים ומתקנים לילדים, כך שאם הייתי באה לכאן עם משפחה ברוכת זבי חוטם – כולם היו יוצאים מכאן מרוצים.

זיו, שזנח את משרתו בתחום ההייטק ועבר לנצח על ניהול המקום, יחד עם רן ואדית (אחיו ואשתו) קיבל את פנינו בחיוך רחב ולבבי שגרם לנו להרגיש חלק ממשהו, לא סתם עוד מסעדה אלא מסעדה משפחתית.

וכמו בכל משפחה – מתכנסים סביב האוכל
למנה ראשונה הזמנו קציפת כבד מעוטרת בבצל ירוק קריספי עם ריבת שרי, צנונית בליווי לחם מדהים וחמאה. אבא שלי, בשל סלידתה הגדולה של אמי מכבד בכל צורה שהיא, ובשל העובדה שאין ולא ייכנס כבד לביתנו, התמוגג על מנה זו ונתן לכבד ציון גבוה מאוד במדרגת הכבדים, ובתור אכלן כבד של כבד הוא נחשב כאחד שמבין.

לאחר מכן הגיעו גלילות פיתה דרוזית במילוי בשר טלה בליווי טחינה לבנונית וצנוברים. הפיתה הדרוזית ספגה את רוטבי הטלה והטעם היה גן עדן. הצנוברים הקלויים התגלגלו על הטחינה ולא היה דבר מתאים יותר מהשילוב הזה – בהחלט מנה מנצחת.

בתור מנה ראשונה נוספת הגיע סלט שכמותו לא אכלתי: מלפפונים, גזרים, כל דגן וגרעין אפשרי, שמן זית גלילי שהורגש עד מאוד והשוס הגדול – שערות פיתה קריספיות מעל. הכל היה חתוך דק מאוד ובכל ביס הרגשתי גם את שמן הזית, גם את הפיתה וגם את הרעננות שבירקות הטריים הללו.

למנה עיקרית הזמנו אנטריקוט מיושן ברוטב יין על מצע קרם בטטה (125 ₪) ופילה דג ברמונדי שעד אותו הרגע לא שמעתי על שמו המעניין. מסתבר שהוא דג אוסטרלי ומגדלים אותו בבריכות בארץ. הדג הוגש לצד ניוקי מטוגן, רוטב שמנת מעושן, סמיך ומדהים יחד עם עגבניות מיובשות (95 ₪)  פשוט תאווה לחיך.
 
לקינוח הגיעו מבחר קינוחים שכל אחד מהם גבר על קודמו. היו שם אצבעות נוגט קפואות נמסות בפה, סורבה תות ומנגו, עוגת גבינה אפויה, נשיקות מרנג עם קציפת מסקרפונה קרירה מעל, וכמובן מה שאבא שלי הכי אוהב, ובכל הזדמנות שיש אומר לי "את זה את צריכה ללמוד להכין!" - מיני עוגיות פקאן משובחות ביותר שכמובן נעשו מהפקאנים של נחלת פרידמן. פשוט סיום מתוק וכיפי לארוחה מושלמת.
 
בנחלה לא רק שילדים והוריהם ייהנו מאוד, אלא גם מי שיש לו צליאק יוכל למצוא מגוון גדול של מנות ללא גלוטן. גם הטבעוני ימצא פינתו החמה בנחלה.

עושים כאן אירועים רבים, ויש אולם אירועים נפרד למי שרוצה. בחצר הגדולה ניתן לארח 400 איש, ובחורף יש אפשרות לאירועים של עד 70 איש בתוך המסעדה. באמצע השבוע בין 12:00-17:00, יש כאן עסקיות משתלמות מאוד שנעות בין 55 ₪ ל82 ₪ וכוללות עיקרית ומנה ראשונה או קינוח.
 
יום שני, נהריה, ערב, אמנם בשעון קיץ, אבל בכל זאת מי היה מאמין שבצפון זה יקרה – המסעדה היתה מלאה באנשים. ואמנם הגענו לארוחת ערב משובחת אבל החלטנו שצריך לחזור כדי ליהנות גם מארוחות הבוקר המושקעות שיש פה, אחת מהמנות המעניינות שממליצים עליהן כאן היא בייגל אמריקאי עם ביצים עלומות ורוסטביף מעל.

בנחלה, יצחק שדה 17, נהריה. 053-9443538

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי