איך היסטוריה ואוכל קשורים זה לזה?

יש דרכים רבות למדוד את ייחודה של מסעדה. התפריט, העיצוב וגם המבנה שבו נמצאת המסעדה. מסעדנים רבים הבינו את הפוטנציאל בלהקים מסעדה בתוך מבנה היסטורי, שייתן לה את הטוויסט הנכון, ולסועדים תחושה נוסטלגית שתכניס אותם מיד לאווירה אחרת. נראה כי אחרי שזכינו לחוות פריחה יוצאת דופן של מלונות בוטיק כמו המרקט האוס היפואי, הקולוני החיפאי או הטאונהאוס התל אביבי, ואחרי שהכרנו מקרוב את כל אותם גני אירועים הפועלים במבנים היסטוריים דוגמת חוות אלנבי, אחוזת דוברובין או אגדת דשא, הגיעה תורן של המסעדות ליישר קו עם התופעה המבורכת והמרתקת הזו. 

אז מה יש במבנים ההיסטוריים האלה שמתאים כמו כפפה ליד לתחום המלונות, האירועים והמסעדנות? ובכן, נראה כי אין אדם המתאים יותר לענות על השאלה המורכבת הזו, מנתנאלה פניגר, הבעלים של מסעדת ציונה הממוקמת בנס ציונה. 

לו יכלו הקירות לדבר
מסעדת ציונה פועלת במבנה היסטורי, שבעבר שימש כבית מגורים לזוג שהפך לאגדה בנס ציונה. הכוונה היא לזיסקינד קפלן, מיקירי העיר וקיקה קפלן, נכדתו של ראובן לרר, שרכש בשנת 1882 חלקת אדמה בוואדי חנין ובכך עשה את הצעד הראשון להקמתה של נס ציונה. 

האם המיקום המיוחד של ציונה מהווה עבורך יתרון כמסעדנית?
"בהחלט כן. קודם כל בגלל שמדובר על מבנה בעל חשיבות היסטורית לעיר שבה הוא ממוקם, אז באופן אוטומטי אני מרגישה תחושת שליחות. אפשר אפילו להגיד שבגלל שאני מעוניינת ליצור כאן המשכיות, אז יש כאן מעין תחושה של אחריות המוטלת עליי. מדובר פה בערך מוסף שאתה פשוט לא יכול ליהנות ממנו כשאתה פותח מסעדה במבנה סטנדרטי שאין לו סיפור מיוחד". 

ואיך זה בא לידי ביטוי בפועל?
"בראש ובראשונה זה בא לידי ביטוי בעיצוב של המקום. כבוגרת לימודי עיצוב פנים, היה לי חשוב לשמר את התחושה הביתית של החלל. אספתי את הריהוט הייחודי ואת כל הפריטים השונים משווקים וחנויות יד שנייה על מנת לשמר את האווירה המיוחדת ואת רוח התקופה. אמנם בחרנו להחליף למשל את הריצוף ואת הדלתות לצורך העניין, אבל עדיין שמרנו על הרוח האותנטית של המקום. כך לדוגמה בחדר השירותים תוכל למצוא אוסף של צלחות עתיקות, שנשים היו נוהגות לתלות בדירות שלהן כעדות לטיולים שערכו ברחבי העולם, במרכז החלל הפנימי הצבתי שידה עתיקה שחיכתה הרבה מאוד זמן להיכנס לשימוש וכמובן שדאגתי להציב במיקום מרכזי תמונות של בעלי הבית, שלדעתי היו מרוצים מהמראה הנוכחי של המקום". 

האם יש קשיים מסוימים המגיעים בעסקת חבילה עם מבנה ישן? 
"כמובן, אבל אני לא נותנת להם לרפות את ידיי. למשל החצר הגדולה של המסעדה דורשת טיפוח באופן קפדני ובלתי פוסק, ואין צורך להכביר במילים על האתגר שמהווים ארבעת עצי הפיקוס הזקנים, שלפי ההערכות של המקומיים, כבר חצו את גיל מאה. 

באופן כללי אני מרגישה שבישראל אין מספיק מודעות לחשיבות שבשימור מבנים היסטוריים ושהשאיפה היא למחוק את העבר ולהקים על חורבותיו מבנים חדשים. בעצם זה שאני מפעילה את המסעדה במבנה המקסים והחשוב הזה, אני מרגישה שאני מצליחה לדחות את הקץ הבלתי נמנע בעוד כמה שנים. החיוכים של הסועדים היותר מבוגרים שמגיעים לכאן, שמספרים לנו על הימים היפים שהעבירו בין כותלי המבנה כשהיו ילדים קטנים, שווים את כל ההשקעה בעיניי". 

יש משהו ספציפי שאת יכולה לגלות לנו על הבית המיוחד הזה?
"לפי מה שסיפרו לי הסועדים היותר ותיקים, זיסקינד וקיקה היו מהדמויות האהובות ביותר בעיר, שתמיד אירחו את המסיבות הכי שוות והקפידו על מדיניות של בית פתוח ומזמין. אני מקווה שהצלחתי לשמר את הרוח הזו ולגרום לכל עובר אורח להרגיש רצוי גם בציונה".    

להסתכל בקנקן
בנוסף לציונה פועלות כיום בישראל כפי שציינו כבר לא מעט מסעדות הממוקמות במבנים היסטוריים. חלקן מתייחסות אל המבנה כאל המוטיב המרכזי עליו נשענת המסעדה, ואפילו מביאה לידי הסועדים פיסות מההיסטוריה באמצעות מסמכים שמוסגרו ונתלו על הקירות, או תפריט שמעוטר בתמונות היסטוריות מהמקום. 

על קצה המזלג ניתן להזכיר למשל את מסעדת טורו הירושלמית, מסעדת הלנה בנמל קיסריה, מסעדת אלמרסא העכואית השוכנת במבנה שנבנה על ידי הצלבנים בשנת 1210, קפה חנקין החדרתי, רוטנברג שבקיבוץ גשר הממוקמת במבנה ששימש כתחנת הביקורת של רכבת העמק המיתולוגית ועוד. 
כל אחת ואחת מהן אוצרת אינספור סיפורים מרתקים, כאשר לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק ראו הקירות לאורך הזמן, אבל ניתן להרגיש את ההיסטוריה במקום מבעד לשנים ומעבר למילים.

תמונה חיצונית: אילוסטרציה thinkstock