אל דיאבלו

עצם שמו של הקוקטייל מרמז על מוצאו – צרפתי וספרדי ביחד. ואכן, מקום הולדתו הוא העיירה המקסיקנית מרידה (Merida), הנקראת בפי הספרדים גם "העיר הלבנה". בין בתיה הצרפתים היפים, אשר נבנו על הריסות בני המאיה, והמהווים עוד סימן לעירוב התרבויות,נלגם המשקה ע"י בני שני העמים שקראו האחד לשני – "אל דיאבלו".
האפריטיף האדום-האדום הזה הוא חדש יחסית על מפת הקוקטיילים העולמית. התיעוד הראשון להכנת אל דיאבלו הוא משלהי שנות ה-40 של המאה שלנו, יחד עם קוקטייל המאי תאי (אשר גם הוא יזכה בקרוב לניתוח אופי).
הדיאבלו מצוין לערבי קיץ חמים, כאשר הנשכנות של הטקילה מאוזנת ע"י המתיקות והמתינות של הקרם דה קסיס. הקוקטייל הזה הוא אחד הקוקטיילים הקלאסיים הבודדים המערבים טקילה. מרבית הברמנים יקפצו על ההזדמנות לעשות עם טקילה משהו קצת יותר יצירתי מאשר למזוג אותה בכוס של שוט ולשים לידה פלח לימון. והדיאבלו גם כמובן מלכלך פחות. אבל תזהירו אותם – הכבדת יתר על הקסיס תגרום לדיאבלו לקבל מרקם וטעם של סירופ ולפגוע אנושות בכמות הטיפים.

אל דיאבלו

מנה (כוס שוט) טקילה לבנה או כסף
שלושה רבעי מנה ליקר קרם זה קאסיס (צרפתי, בבקשה)
חצי מנה מיץ לימון
לערבב עם קרח כתוש ולמזוג לתוך כוס קוקטייל מצוננת
לטפטף כמה טיפות ג'ינג'ר אייל.