גינה לי גינה חביבה

אני והעציצים שלי הגענו לפני כמה שנים להסדר פנימי, אני מבטיחה להשקות אבל לא בטוחה מתי יצא לי אז תתאזרו בסבלנות ובסוף הדרך תצמח הישועה. אחרי החורף שהיה
איך נאמר לח עד יבש בקצוות, בו ויתרתי על עשבי התיבול שאי פעם חיו לי באדנית, הגיע המלקוש, הפרה את האדמה וניצוץ ירוק בא אל העולם.

התרגשות ואופוריה הביאו אותי להמשיך להשקותו. לאחר שהייתי גאה בנענע ששלחה זרועות ופרחה לי, החלטתי לשוב ולשתול בזיליקום. ואז הגיעה הישועה, ידידתי מרין הציעה לי לקחת ענף של בזיליקום, כזה הנרכש בכל סופר, למרוט את עליו (הם הלכו לרוטב) ואת הגבעול לשים בכוס מים. וכמו נבטי השעועית על צמר הגפן מגן לילי, כך הנצו השורשים בגבעול, וכשאלה היו בני חמישה ימים, חפרתי להם גומה ושתלתי בעציץ. כל שעלי לעשות עתה הוא להמתין, להשקות, ולחכות לקצור (תרתי משמע) את הפירות.