זה הסתיו עם הענן

יש משהו קסום בספטמבר, רק משתנה התאריך ומגיע היום הראשון של החודש התשיעי והכל קורה, לפתע הלילות קרירים יותר, וכך גם הימים, החצבים מעלים ראשים חצופים, שולחים ניצני פריחה לבנה כמו קדימון לפי פריחת החורף המשמשת ובאה, וכל מיני דברים שמתבלבלים פתאום, ככה זה בעונות מעבר. כמו עץ האשכולית שלי שהחליט לפרוח בספטמבר, בעוד שעצי ההדר האחרים כבר עמוסים לעייפה בפירות ירקרקים.

יש גם שינוי בהרגלי הצריכה, כמו על נדנדה אנחנו אוכלים אוכל קר כשחם בחוף, וטמפרטורת האוכל עולה ככל שזו שבחוץ יורדת. האבטיח הקר יפנה עצמו מהר מאוד לסירי מרק מהבילים, פירות הקיץ ייעלמו ובמקומם יופיע פרי הדר ריחני, עוגות שמרים ריחניות יחליפו קינוחים קלילים של גלידה ואפילו השוקו בלחמנייה הופך לפרוסה עם ממרח בילקוטים של תלמידים הממהרים לשיעור ראשון. העצים יפשטו עליהם, שהרי אין עוד צורך לחוס בצילם מפני השמש היוקדת וענפיהם יהפכו מסלול נחיתה לציפורים הנודדות דרומה.

אנשים של קיץ ויש של חורף, ויש מתחכמים והם אלה של עונות מעבר, אני חורפית מובהקת, שבין הטיפות רואה עד כמה ארצינו יפה מחליקה לי על קשת ונוגעת בעננים רק כשהם כבדים ואפורים ושולחים חוטים של גשם. מה עושה לי הסתיו, הופך אותי לרכיכה אני מוצאת את ההגנה שלי תחת שכבות של בגדים ובין כסתות הפוך. אז ברוך הבא ספטמבר, עם חגי תשרי (שמי ייתן ונצא עם מינימום פגיעות בגזרה ובשלמות המשפחה), הסליחות, הסוכות ושירים של חורף.