אושפיזין ושאר אורחים
אבל הנה מגיע חג הסוכות, ואירוח זה מצווה, אז יאללה תעמידו מים כי האורחים בדרך, וגם אם לא עשו ארוחת מלכים, ואפילו אם לא תשבו בסוכות 8 ימים, אני מאחלת לכולם חג מלא חברים שמחים ומאושרים.
תאריך פרסום: 09/10/2005, 14:00
לפני שהיו טלפונים סלולריים ואפילו לא היו הרבה טלפונים בבתים אנשים פשוט קפצו לבקר, "היינו בסביבה ראינו אור ועלינו" היה דבר של מה בכך, אפילו אם זה אומר שאנחנו גרים בכרמיאל והקופצים הם חברים של ההורים שבאו מתל אביב.
עם הזמן למרות שכולנו זמינים 24 שעות ביממה מפגש הופך למשימה שלכבודה צריך לשלוף מחשבי כף יד, לסנכרן יומנים ובמקרים לא קיצוניים בעליל לבצע שיחות ועידה. אני מאשימה את מותם של גינוני הטקס והנורמות שהלכו לעולמם עוד במילניום הקודם. פעם הדברים היו ברורים, אם קופצים לחברים אחרי הצהרים, אז מקבלים כוס תה, קפה נמס עלית ועוגיות או עוגה, באתם ביום שישי בערב, הבאתם יין של כרמל מזרחי וקיבלתם מרק, מנה עיקרית עם שתי תוספות וקומפוט. ואם קפצתם לראות משחק של מכבי אז היו גם פיצוחים.
אלא שאז נכנסו סדרות טלוויזיה הרסניות של ערוצי עלק החיים (למי בכלל יש חיים) הטובים, מגזיני גורמה ואתרי אינטרנט שמציעים מתכונים לארוחות שף והכל הפך לתחרות, הפקות ואירועים רבי משתתפים. יש אנשים, שרוטים ברוחם ובנפשם (אני אני) שאוהבים לארח ועמידה מעל הסירים עושה להם טוב, ויש אחרים שאולי אוהבים אבל זה ממש יוצא.
התוצאה - יוצאים, סתם לקפה, או לארוחה קלה לא כי צריך סיבה מיוחדת אלא כי אז נפגשים על קרקע נייטרלית, יש שוויון וכולם פחות או יותר מוצלחים - אלא ששוב חזרנו לבעיית התיאומים ולוחות הזמנים.
אבל הנה מגיע חג הסוכות, ואירוח זה מצווה, אז יאללה תעמידו מים כי האורחים בדרך, וגם אם לא עשו ארוחת מלכים, ואפילו אם לא תשבו בסוכות 8 ימים, אני מאחלת לכולם חג מלא חברים שמחים ומאושרים.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה 1
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב? 1
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת 1