מתכון לכיפורים

שאלת הצום היא מאוד אישית, כל אחד נוהג כרצונו – וכך צריך שיהיה. יש כאלה המתמקמים ליומיים בבית הכנסת שומעים רכילות של שנה ועסוקים בחשבון נפש, יש כאלה שישנים כאילו אין מחר ואחרים רואים סרטים ברצף, מסיימים פרויקטים קטנים בבית או סתם נפגשים אצל חברים שגרים במרחק הליכה כדי לחנוך את סיר החמין של השנה החדשה.

אני לא צמה – ניסיתי פעם אחת והחלטתי שזה לא בריא ובטח לא מרזה אז אני קוראת. לא ספרות יפה או מתורגמת אלא ספרי בישול. אני קמה בבוקר, עורמת ברכות את כל הממצאים הקולינארים של השנה האחרונה, ספרים, חוברות, גזירי עיתונים, פתקאות של מתכונים שטעמתי וכמובן הספרים החדשים, סורקת אותם, בוחנת מתכונים ומתכננת ארוחות. העיסוק הזה אינו מומלץ לבעלי קיבה רגישה או אדיקות אמיתית במצוות היום הזה, אבל יש משהו בשקט הכללי שנכפה עלינו, במנוחתו של הטלפון ובשביתה הכללית בטלוויזיה שמשרים עלי את המוזה.

אם החלטתם לצום אז תקפידו לשתות הרבה לפני כניסת הצום, בעיקר מים כי מתוק וגזים (אפילו דיאט) מאוד מצמיאים. איכלו אוכל לא מתובל מידי, מתוק מידי וחלילה לא מלוח וכהתחשבות בשכנים שיתמידו, תדאגו שיהיה לכם אוכל שלא דורש חימום ובישול לצהרי היום השני. גמר חתימה טובה.