קמפרי

רומן לסקר קמפרי הוא משקה שהמדור שומר לימי שישי חמימים, לשעות אחר הצהריים. במחשבה שניה, המדור שומר גם את הארק עם מים ואת בירות הפילזנר הצהבהבות והקלילות לשעות אלה בדיוק, אבל זה לא גורע מאהבתו אל המשקה האדום האדום הזה, הקמפרי. מידת האלכוהול בקמפרי היא מתונה, דומה לאלה שבוורמוטים המתוקים, כמו המרטיני (לא הקוקטייל!). ערבוב של שתי מנות קמפרי עם מי סודה ותוספת של פלח תפוז – ולא, לא לימון. החמיצות של הלימון היא הדבר המנוגד ביותר לטעם של הקמפרי – יוצר משקה נעים ומרענן ביותר. הקמפרי עשוי תערובת של עשבים, שהרכבם המדויק נתר לוט בערפל (בערך כמו משמעות הפרסומות של קמפרי). המתכון המדויק להכנת הקמפרי נשמר בסוד קפדני מאז 1860, השנה שבה גספאר קמפרי המציא את האפריטיף הזה, לאחר כעשרים שנה של הכנת משקאות אלכוהוליים. מעניין לציין, כי זהו אחד המקרים הבודדים שחולק קרדיט מבלי שלמקבל הגיע כל הכרת תודה. בהמציאו את הקמפרי, אמר הממציא הגאה כי זהו משקה בסגנון הולנדי. אולם, במשקה אין כל קשר להולנד, הוא היה המצאתו השלמה של האדון קמפרי ולא ברור מה הניע אותו להקדיש את המצאתו הגדולה ביותר לארץ זרה לו, פחות או יותר בכל תחום אפשרי. המקור לטעם המריר של הקמפרי הוא הכינין (הזכור מהטור של שבוע שעבר) והסיבה לצבע האדום הוא הקוכינאל, שצובע באדום את המרטיני רוסו. אמנם, בגב התווית שעל הבקבוק מופיע מתכון לקוקטייל נגרוני, אבל המדור ממליץ בחום רב להשתמש במתכון שמופיע בתחילת הרשימה. ההנאה מובטחת.