היין האבוד של כרמיזן

אשר וטורי עם פרוץ האינתיפאדה הפלסטינאית לפני למעלה מעשר שנים, ועל אחת כמה וכמה היום, בא הקץ על כמה תענוגות קולינריים. למשל, ניגובי החומוס ברובע המוסלמי בירושלים, או האבטיחים והסאחלב החם בלילות שישי בשער שכם. ויש גם את היין של כרמיזן. כרמיזן הוא מנזר השוכן לא הרחק מבית ג'אלה, (מהומות סביב לה..) בשטח הרשות הפלסטינאית. במנזר עצמו, מגדלים את הגפנים המיוחדים, בוצרים את הענבים, מייצרים את היין בשיטות מסורתיות, ודואגים ליישן את הבקבוקים במרתפים העמוקים הטחובים של הבניין העתיק. בעבר, היו היינות של כארמיזן מושא תשוקה רומנטית של צעירים אשר הגיעו למנזר במסע רגלי דרך גבעות והרים מוריקים של דרום ירושלים, נוף בתולי, מן חבל פרובנס מקומי, קטן וירושלמי משלנו. הנזירים, עטופי גלימות, היו פותחים לכבודך את דלת העץ הכבדה ומבצעים את העסקה באדיבות ובמהירות. אני אהבתי במיוחד את הקברנה סובניון של כרמיזן, אך כאמור זה היה פעם, מזמן שהכל היה אחרת..