האיך שעושה את המה

רומן לסקר בבואי להחליט על מקום נעים לשתות בו מחוץ לבית, כמובן איכות וסוג הכוסות מהווים מרכיב לא מבוטל בהחלטה. למרות שהקריטריון הזה עלול להיות פסיכולוגי לחלוטין ולשקף את סטייתי האישית, אין להתכחש לעובדה כי טעמו של משקה אכן משתפר כאשר הוא מוגש בכוס ראויה. הגשת משקה בכוס קטנה מדי מסיטה את תשומת הלב לכיוון הלא-רצוי, ואף מהווה אמירה עגומה למדי על המוסד. למעשה, הכוסות הלא ראויות האלה, הנפוצות כל-כך, מדגימות את כל מה שרע בברים של ימינו. מדוע, מדוע משתמשים בכוסות קטנות כל-כך? למרבה הצער, אחת הסיבות לכך היא חוסר האמון של בעלי המקום ביכולתם של ברמניו למזוג כמות נכונה. אותם בעלים עשויים אף להאמין כי הלקוחות עשויים להיות מרוצים יותר כאשר יקבלו לידיהם כוס מלאה עד לשפתה, כסימן לנדיבותו של המקום, ואולי אף ישמחו לחשוב כי "דפקו את הבעלבית" . מובן שבמציאות אף לא אחד, להוציא את הבעלים הקטנוני, מרוצה. הברמנים המקצועיים מרגישים בצורך להתנצל בפני הלקוחות ביודעם כי הם כופפו את החוקים, ואילו הלקוחות, מצידם, מקבלים את הכוס המלאה-לעייפה ולעתים שופכים ממנה מעט ומתרגזים על הברמן ששפך יותר מדי, במקום לשמוח על הכמות הכביכול-נדיבה שקיבלו. עבורי המשקה המאכזב ביותר הוא ויסקי שמוגש בכוס אצבעון עבת-תחתית, מלאה ב-3 קוביות קרח ומידה אחת של ג'ק דניאלס (הויסקי היחיד שאני שותה על קרח). לא נותר אלא לתמוה על מקורו של המנהג התמוה הזה. שהרי, במסעדות כמעט ולא קורה שלקוחות מתלוננים על שלא קיבלו צלחת מלאה באוכל. מדוע אי אפשר להחיל חוקים דומים על עולם המשקאות? אין דבר המעיד על טעם טוב ואיכות כמו צווארונו של משקה. הצווארון הוא המרחק שבין פני המשקה לשפת הכוס. ניתן להתייחס לצווארון כאל מרחב-נשימה המרחב שבו המשקה מפיץ את הארומה שלו, המרחב שבו ניתן לערבל את המשקה כדי שיתחמצן טוב יותר וישחרר את ריחותיו, ובמקרה של משקאות על-קרח מרחב עבור קוביות הקרח המבהיקות. הצווארון הראוי בשתיית יין הוא מחצית הכוס. המרחב מאפשר הרחה חופשית בטרם השתייה, שהוא, כידוע, חלק בלתי נפרד מחוויית שתיית היין. מרחב דומה מתאים לכוסות ויסקי וברנדי, שהם ארומתיים גם כן. כוסות הסניפטר (כוסות לקוניאק וארמניאק) עוצבו להכיל מידת משקה בכחמישית מנפחן. המרחב משמש לערבול וחימום התכולה. משקאות המוגשים בכוס עם רגל נועדו להלגם באמצעות אחיזה באותה רגל ולא בגוף הכוס. הרגל מונעת מן היד לחמם את הכוס ודרכה את המשקה שאמור להלגם קר. כמובן – ברגע שעומדים לרשותם הכלים המתאימים על הברמנים להפעיל את שיקול דעתם המקצועי וההוגן בעת בחירת הכוס ההולמת. ברים אמורים להיות רווחיים מצד אחד והלקוחות אמורים לקבל תמורה הוגנת לכספם, מצד שני. הרמוניה בין שני העקרונות הללו תבטיח ריבוי מקומות ראויים שבהם ניתן לשתות ולהנות. [email protected]