מאיפה באה הריבה לסופגניה

בת חן כהן חנוכה בפתח ועוד שבוע נמלא כרסנו בסופגניות חמות ומתוקות שכרסן תהיה מלאה בריבות ותערובות מסוגים שונים. הפעם אני כותבת על המילוי ולא על המעטפת. הידעתם שבצק הסופגניה לא כל כך מתוק כמו שאומרים ורק הריבה היא שהופכת את זה למתוק? הידעתם שבאמריקה אוכלים כל השנה את הגרסה עם החור שנקראת דונט ולא דומה בשום מקרה לסופגניות שטוגנו בשמן בייתי זה לא מכבר? אבל התות זה העיקר. אצלנו התותים מרימים את ראשם כבר בימים אלו, ואם תעשו לעצמכם חופשה בצפון תמצאו אותם תחת כל צומת רענן. הם אדומים, מתוקים הולכים יופי עם שוקולד, ואין מה לומר, בהחלט מגיע להם פסטיבל. אצלנו שמו את התות בסמלה של רמת השרון אבל את פסטיבל התות (יש כזה) חוגגים בפלורידה בסוף פברואר. עם התותים הראשונים של העונה עשינו לנו חגיגה משלנו מתוקה, מקושטת בקצפת. את יתר השלל שמנו בסיר עם סוכר ולימון והכנו ריבה עם פרי גושי לחג המתקרב. בעניין המילוי יש אסכולות. המסורתית היא אכן ריבת התות. יש את העולה החדשה (הקוזינה מארגנטינה) הלא היא ריבת החלב ויש תחליפים אחרים כמו שוקולד, קרם וניל וריבות בטעמים. זכרו שהריבה היא העיקר, קשטו באבקת סוכר ושיהיה חג שמח.