על רכבת הרים, בטורים גבוהים

רומן לסקר הפעם אני רוצה לספר לכם על קוקטייל. אני גם רוצה להזהיר אתכם כי זה אינו קוקטייל לכל אחד. אחרי כל הקוקטיילים ה"משמחים" וה"נעימים" שהמטרתי עליכם, הגיע הזמן למשהו אחר. צריך להתאמץ כדי להכין את המאורי, וגם הטעם שלו קצת קשה בפעם הראשונה. אבל - אלה שישרדו את המכשולים האלה – אוהו מה שמחכה להם. בהחלט אוהו. המאורי מצריך מנה וחצי של וודקה מפולפלת, כמות זהה של טקילה כסף, סחיטה נדיבה של מיץ ליים ושני בצלצלי קוקטייל לקישוט. זילוף קצר של חומץ הבצלצלים ישלים את ההכנה. המאורי נבחש עם קרח ומוגש מיד. כן, כן, אני יכול להרגיש את המחשבות שחולפות בכם. ואכן, הזהרתי מראש – הקוקטייל הזה אינו לכל חיך. אבל אלו שיעזו – מחכה להם קוקטייל מקפיץ ועצבני. מכונית מירוץ כסופה שנעה בטורים גבוהים. המאורי נהגה על ידי הברמן הגדול פול הארינגטון כאות הוקרה לחברו השתיין מאורי. מטרת הקוקטייל, מספר הארינגטןן, היתה לפשר בין שתי מגמות מנוגדות לפתוח את התאבון, אבל להשאיר טעם של עוד. לשכר במידה, אבל לא לדפוק את הראש. צריך להיזהר מאוד בעת ההכנה, ממשיך הארינגטון. טעות קטנה בכמויות תאפשר להשתמש במשקה כמילוי למצתים. חשוב להקפיד על איכות המרכיבים, ובייחוד על איכות הטקילה. "טקילה סומבררו" ואחיותיה בעשרים שקלים אסורות לגמרי. לעומת זאת "דון חוליו" או "אל מאריאצ'י" יעשו נעים ויעניקו למשקה את הפיניש המושלם. לא פחות חשוב לפקוח עין על הברמן בעת הכנת המאורי. אם התערובת נשארת על הקרח כמה רגעים מיותרים – המשקה מאבד מן הטעם שלו מפני שהאיזון בין המרכיבים מופר. אבל אם הטיימינג נשמר, המרכיבים איכותיים והמזיגה מקצועית – תקבלו כוס מלאה באש קרה. משקה שיטעין אתכם באנרגיות, שישלח גלי חום לכל האיברים, שיחדור למוח ויעשה לכם סיבוב ברכבת הרים. אולי אפילו לא תרצו לחזור. [email protected]