אלכוהול בשחקים

רומן לסקר אני כבר מזמן לא מצפה לקבל משקאות איכותיים בברים של שדות תעופה ובטח שלא במטוסים עצמם. המצב העגום הזה הוא די חדש. שהרי, עד די לא מזמן אפשר היה ליהנות ממבחר רחב של משקאות משובחים בכל טיסה בינונית, ומעלה ובכל קו תעופה שמכבד את עצמו. יתרה מזאת, בשנות השלושים והארבעים, כשטיסה נחשבה ללוקסוס אמיתי, צוות המטוס כלל גם ברמן במשרה מלאה. אלו היו גם ימי הזוהר של ה"אוויאיישן", נסיך הקוקטיילים הקלאסיים. לפני כמה שנים יצא לי לבקר במוזיאון התעופה של קליפורניה, הנמצא באוקלנד, בתוך שדה תעופה פעיל. כוכב המוזיאון, ללא צל של ספק, היה ה סולנט דגם 3, אשר היה פעם ספינת הדגל של הצי האמריקני. הדבר הראשון שראיתי כשעליתי עליו היה בר ענקי, עשוי עץ מלא ועדיין עמוס בקבוקי משקאות. אין כל ספק הקשר בין שתיית אלכוהול וטיסה קיים והוא חזק מתמיד. אחד ההסברים לתופעה זו הוא האמונה (המופרכת, אגב) ששתיית אלכוהול בגובה רב משפיעה יותר. אני דווקא נוטה לקשר את זה למחיר הנמוך ולא לרום הגבוה. בכל פעם שאני רואה את הכמויות הכפולות הנמזגות בברים של שדות תעופה בעבור מחצית המחיר, לבי נחמץ. לא רק שזו התעללות בקוקטייל (באמת שזה לא נורא. אלמנט האלתור במקצוע הוא חשוב מאוד וממילא כמעט אף אחד לא מכיר את המתכונים), הרי שזהו גם עידוד לאנשים לא מבינים לשתות מסיבות לא נכונות ולבסוף, תגמול ראוי בצורת האנגאובר. המצב במטוסים עצמם אינו טוב יותר. בשנים האחרונות קיימת נטייה אצל הנוסעים להזמין משקאות אלכוהוליים קלים יותר (יין, בירה), ולא מיני וויסקים וקוניאקים. יש בכך שני יתרונות וחסרון אחד. נתחיל ביתרונות. הזמנת בירה (המגיעה בבקבוק) או כוס יין (הנמזג ישירות מבקבוק) מונעת את הצורך להיות תלוי בחסדי דיילים לא מיומנים בהכנת קוקטיילים או טיפול במשקאות יותר מסובכים. נוסף על כך, היתרון המשמעותי ביותר, בעיקר עבור הישראלים, הוא החינמיות של בירה ויין. אולם, לבירה, ואף למשקאות מותססים אחרים יש חסרון בולט: הבקבוקים נטענים למטוס על הקרקע, כמובן. פתיחתם בגובה שיוט, לאחר ירידת לחץ האוויר עם ההמראה, עלולה לגרום לחוסר נוחות במקרה הקל ואף מבוכה קשה במקרים קיצוניים. אז מה, להזמין אלכוהול רציני? הבקבוקונים הקטנים האלה ממש חמודים. אני, למשל, לא עושה את זה. משהו בטעם מפריע לי. או שהיצרנים מכניסים לבקבוקונים האלה את עודפי הייצור שלהם, או שהפלסטיק איכשהו הורס את הטעם. אפילו הג'וני ווקר האדום, שנשאר אותו וויסקי דוחה ללא כל קשר למוסיקה המתנגנת ברקע, היה מגעיל מתמיד, למרות העננים הנוצתיים היפהפיים מסביב. אז מה אתה מציע, אולי קוקטייל? תשכחו מזה. בניסיון שיווקי מתוחכם למשוך חובבי קוקטיילים, יצרו החברים ב"חוזה קוארבו" בקבוקי קוקטיילים מוכנים ואף הייתה להם החוצפה, או אולי חוש הומור, לקרוא לתערובת הזאת מרגריטה שיכולה להילגם ברום שלושים אלף רגל. זכרו, מרכיב חובה בקוקטייל ראוי הוא פירות טריים, מצרך קשה להשגה במטוסים. אם יש את נפשכם קוקטייל המכיל פרי, ומה לעשות שרובם כאלה, אפילו אם אתם טסים במחלקה ראשונה, תקבלו תחליף שאיננו תחליף. אם כן, יותר עדיף שתוציאו את ארבעת הדולרים שלכם על ליאונידאס או גודייבה. נראה שחברות התעופה טרם עלו על שיטה לקלקל שוקולד.