תקופת היובש

החיים בלי אלכוהול העסיקו כבר את טובי המוחות. באחד הפרקים של הסימפסונס למשל ניסה הומר להיגמל משתיית בירה. הוא ישב במשחק בייסבול, אירוע שבו הבירה נשפכת כמים, ומלמל: "וואו, אף פעם לא הבנתי כמה המשחק הזה משעמם".

בנסיבות שונות לחלוטין ועם תוצאות אחרות לגמרי, הלכנו, שותפתי לארוחה ואני, לפריים - מסעדה מצוינת באזור העשיר והגדוש של עתידים, לארוחה נטולת אלכוהול. נתחיל בזה שהיא הזמינה סודה ואני הלכתי על דיאט קולה ומיץ תפוזים. בלי בירה, בלי יין. ומה אגיד לכם? לפעמים צריך לעשות את זה כדי להעריך באמת אוכל טוב מהו. ובפריים, רבותיי, יש הרבה אוכל טוב ובכמויות.

הפריים מעוצב כמסעדת פאר. יש בו מסכי ענק שמאפשרים הקרנות מיוחדות כמו בפאב ספורט (ואני יודע מניסיון שהסופרבול מוקרן שם), יש בו תפריט אלכוהול רחב, הוא מאפשר ישיבה נינוחה ויש בו אוכל אסיאתי, בשר ודגים. אז איך נגדיר את המקום? שאלה טובה. הם קוראים לו Frame chef & sushi bar. אני יודע? בינינו, כשהאוכל טוב, מי צריך להתעסק בכלל עם הגדרות?

אז לפני שאומר מה הזמנו, אפתח ואומר שהמקום הוא חגיגה לחובבי הסושי. עשרות סוגים של סושי, מכל המינים ומכל הגדלים, בתפריט שנע בין 21 ל-52 ₪. העובדה ששותפתי לארוחה חובבת סושי מושבעת עשתה, לכאורה, את העבודה קלה יותר, אבל היא הפתיעה ובחרה לא להזמין. למה? אולי כי היא ידעה שתוכל בארוחה הזו להסתדר בלי. התפריט הרגיל עשיר וגדוש, וכולל סלטים, טופו, פטה כבד, כנפי עוף, סטייקים, נודלס, מאכלי ים וכריכים. כמו שהבנתם, מכל הבא ליד. בדרך כלל אני לא מקשיב למלצרים שממליצים על הספיישלים של היום, אבל היתה לי הרגשה טובה והלכתי איתה.

לא התאכזבתי. המלצרית המליצה על מרקי היום, אפונה ובצל. לקחנו (29 ₪ המנה) והיה נפלא. שותפתי לארוחה לקחה את מנת השרימפס המוקפץ עם אדממה ברוטב שום, לימון, סאקה וצ'ילי (82 ₪), מנה שדווקא נמצאת בתפריט, ואני? אני המשכתי להמר ולהקשיב. כשהמלצרית אמרה לי שיש ספיישל שנקרא "תאוות בשרים" (149 ₪), לא יכולתי להתאפק. "קניתי", צעקתי בהתרגשות.

גלינג, גלינג, גלינג – איי היט דה ג'ק פוט! וואו, איזו מנה. מה לא היה שם? קציצת טלה, צ'וריסוס חריפות, צלע בשר לבן, סטייק פרגית, חזה עוף. שכחתי משהו? אנא עארף, כל מה שאני יודע הוא שאחרי המנה הזו לא יכולתי לזוז. אם הכתבה לא היתה משודרת גם בטלוויזיה האמריקאית, הייתי אומר שהמנה היתה בת .... אבל אני בטוח שתבינו לבד כמה שזה מומלץ, ואפילו לשניים זה יכול להיות יותר מדי.

בקינוחים דווקא לא הייתי צריך להקשיב יותר מדי, כי התבייתתי על הפרופיטרולים (34 ₪) – פחזניות ממולאות בגלידת פיסטוק. תשמעו, כמו שאומר חבר טוב שלי: "אין דברים כאלה". שותפתי לארוחה לקחה את הסופלה, וברגע שהמלצרית המאד חמודה שלנו, מרינה, אמרה לנו שלוקח 20 דקות להכין את זה, הבנו שמדובר בסופלה הנד-מייד ולא בפס הסדרתי שמייצרים בבתי הקפה. הגיעה לנו מנה ענקית של עוגה מהבילה עם גלידת וניל בצידה. היא לא יכלה לסיים את המנה, ואני, שבדרך כלל לא מהסס לקפוץ על שאריות קינוח של אחרים, ויתרתי כי הייתי מועמס בפרופיטרולים.

היו לי הרבה בילויים בעבר במתחם עתידים, חלקם טובים פחות וחלקם יותר. הפריים הוא בהחלט אחד המקומות הטובים שהייתי בהם, לא רק במתחם, אלא בכל העיר. עם אוכל מגוון, שירות סופר-אדיב וקינוחים שלא מהעולם הזה, אני כבר יודע איפה אני משריין את הסופרבול הבא.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי