נגישות
נגישות

בום בפריים

בפריים משנים את חוקי המשחק מהרבה בחינות: התפריט קולע לכל סוג רעב, לא צריך להתחנן למלצרית והמרגריטה אלוהית. מעיין נטעלי סמולר הופתעה לטובה מהמיינסטרים

מגזין REST מסעדה ביום המסעדות של rest
מעיין נטעלי  סמולר
תאריך פרסום: 18/08/2009, 10:00

מיינסטרים בורגני ומתקתק לא עושה לי את זה. אינדיבידואליזם טהור, שוליים אפלים - כן. עם הקו המנחה הספציפי הנ"ל, לאורו אני צועדת כבר שנים, הגעתי ל'פריים' מסעדת השף אנד סושי בר שנמצאת בסביבה הכי מיינסטרימית בארץ - אזור התעשייה רמת החי"ל.

ש' היקרה, שותפתי לדרך ולאג'נדה שאוחזת בטעם משוחרר אף יותר, הצטרפה אלי יחד עם חשש סמוי ממסגרות שליווה אותה יחד איתי. השעה: תשע בערב, מזג האוויר: חום סוף יולי כבד מנשוא.
תואמת בר רפאלי (טוב, כמעט) מתקתקה עם אוזניה צמודה לאוזנה מקבלת את פנינו בחיוך רחב. מרפסת עץ בורגנית קורצת לנו לעצור לדרינק מצנן לפני היכנסנו לחלל ובהחלטה גאונית של רגע אנו מתיישבות לצד שולחן גבוה ומזמינות מרגריטה קפואה ומפתיעה בטעם אבטיח (38 ₪) שמוכיחה לנו שטמפרטורות הן עניין סובייקטיבי ותלויות לחלוטין בסוג השתייה שמגיעה לפה שלך.

חיוך רחב מתפשט על פנינו ותיאורים כמו "גן-עדן" מתעופפים לתוך מה שהיה עד לפני רגע סוג של מדבר סהרה. מזווית עינינו אנו מבחינות במסכי פלזמה זוהרים הצמודים לשולחנות העץ הנמוכים. האם זהו סוף עידן המלצרים החמודים שעושים לנו עיניים מבוישות? הזעקנו את דודי, הבעלים, כדי לברר את הסוגיה המטרידה.

עד מהרה הוא מרגיע שלא מדובר בתחליף לדבר האמיתי, כי אם באופציה להזמנת דרינק נוסף או קבלת חשבון בדיוק מתי שבא לך. או במילים אחרות, הייתכן ונמצא הפיתרון האולטימטיבי לאחת הסיטואציות מאתגרות הסבלנות שנאלצים לעבור לעיתים כה תכופות במסעדות התל-אביביות ואף אחד לא מדבר עליהן?
הכוונה כמובן לאינספור ניסיונות נואשים לתפוס את מבטה של המלצרית בעוד שברור לשני הצדדים שהיא קלטה את מבטיך המשוועים להכרה אבל מסיבות השמורות עימה - מתעלמת מהן בנונשלנט.
אם כך, יתכן ומדובר בתחילתו של עידן שכבר תפס תאוצה אל מחוץ לגבולות ארצנו ויתפשט גם לאזור נמל ת"א לסניף החדש של פריים, שנפתח בימים אלו ממש, ומגיע עם בונוס נוסף. מסתבר שבעזרת המסכים ניתן אף לשלוח דרינק מסתורי לבחור השרמנטי שבצידו השני של הבר מבלי לערב בעניין צד שלישי מובך.

מעודדות פסענו פנימה אל עבר הבר המנצנץ בשלל אורות צבעוניים. התיישבנו על כיסאות רכים עד כדי אי נוחות עקב המחשבה המדאיגה איך לעזאזל נאלץ את עצמנו לקום מהם. הצצנו בתפריט וגילינו שהמקום אכן מכוון לכל העולם ובכל זמן נתון. מלבד מבחר רחב מאוד של קוקטיילים, קלטו מבטינו גם תפריט בריאות, תפריט לילה, תפריט בשר מגוון ותפריט סושי עשיר. בשל החום הכבד ואהבות ישנות בחרנו באופציית הסושי הקלילה.

עד מהרה התענגנו על קונוס סלמון משובח ביותר במעטפת מלפפון חלקלקה (28 ₪), על רול צמחוני במעטפת אבוקדו (34 ₪) וגם על 6 יחידות קטרפילר סלמון צרוב ואבוקדו (43 ₪) - שבימים כתיקונם - קרי עונת האבוקדו, מגיעים גם במעטפת רכה של אבוקדו. אך זוהי סוף עונת האבוקדו מסתבר וכדי להשיג אותם מספיק בשלים על-מנת לעטוף עימם בעדינות, יש לגדל מבעוד מועד עץ קטן בתנאי מעבדה. טעים, אך שווה לחכות בסבלנות שתתחיל שוב העונה.

הסתנכרנו שוב עם עונות השנה כשקינחנו עם אבטיח מושלם (36 ₪) ועם מנה מגרה העונה לשם 'פריים ברולה' (42 ₪) גנאש שוקולד שלווה בקרם ברולה, רוטב שוקולד לבן ובננות מקורמלות... תענוג צרוף של מתיקות שממנה אין דרך חזרה. מיינסטרים Here we come...

 

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי

תגובות 1.10
הוספת תגובה 1
הוספת תגובה 1

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה 1

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב? 1

הוספת תגובה וולידציה 1
אני מאשר/ת את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות של רסט שדה חובה*
תודה ששיתפת אותנו! 1

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת 1

הבנתי 1

הצטרפות לניוזלטר

NEWSLETTER
מספר מזל
מספר מזל
רומא בתל אביב
החיים מתחילים ב-90
ג'ויה אהובתי
על דגים ותובנות קיציות
לראות מגבהים אחרים
דייגים בלב ובנשמה
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר
ארוחת ערב במסעדת 206 דגים
206 גריל בר משביעה את פתח תקווה
הפנים החדשות של אדלה
רג'ינה מעירה את מתחם התחנה